הכאב הוא חלק מהחיים של כל אחד מאיתנו, אך שונה אצל כל אדם בעוצמתו, והשפעתו ועל כן באופן ברור לא ניתן להשוותו. האחד כואב לו כי הוא לבד, אחר כואב לו כי איבד קרוב בחייו, השלישי כואב כי הפסיד סכום כסף גדול ורביעי כואב את איבוד נעוריו. כל אדם יתייחס למה שתיארתי באופן אחר, וכן יכאב ויגיב בעוצמה שונה .
הכאב הוא יחסי ואינו ניתן למדידה, הוא תלוי פרמטרים רבים ,חלק ממנו תלוי הסטוריה, תלוי מבנה אישיות ותלוי פרספקטיבה.
כאב תלוי הסטוריה – הכאבים שלנו יושבים על ההסטוריה שלנו, על הילדות שלנו, כאבים ניצתים יום יום בחיינו כי הגוף שלנו זוכר את הכאב מילדות, וגם אם אנחנו לא זוכרים או מבינים את סיבת הכאב, מגיעים מצבים המציפים אותו על מנת שנרפאו.
לכולנו במהלך מחזור החיים נאגרים כאבים, כל אחד במסלולו שלו, ובשלב מסויים כאשר התודעה מגיעה לבשלות, מגיע הזמן להסתכל על הכאבים שעולים, נפשיים ופיזיים כאחד ולבחור האם לרפא אותם או להתרגל לחיות איתם. חלקנו יתעלמו מהם והאמיצים שבינינו יכנסו בהם.
בל נחשוב שהמתעלמים הם ברי מזל מאחר והם לא מתעסקים עם הכאב וחייהם "יותר קלים".
לא, לא, לא, כאב שלא טופל ימצא דרך להראות את פניו באופן כואב יותר בחיים מאשר סימן הופעתו הראשונית. פעמים רבות יהיה אפשר לראות בדיעבד את הסימנים לכאב אבל בעזרת יכולת שכנוע עצמי והדחקה אנשים רבים מהתלים בעצמם כי התגברו עליו .
מי שאינו מתמודד עם ההיסטוריה שלו שבאה לכדי ביטוי בהווה (כאבים פיזיים או נפשיים),יסבול יותר בעתיד.
כאב תלוי מבנה אישיות– סף הכאב אצל כל אדם הוא שונה, אדם אחד יכאב ממילה שנאמרה ונגעה בנימי נפשו ויש אדם אחר שתוכן הדברים יעברו לידו אבל הטון או העוצמה של הנאמר יפצעו אותו. ישנם אלו שרק אחרי מספר פעמים שהכאב יפגוש אותם בכלל ישימו לב לקיומו.
אלו שיש להם "עור של פיל" ואלו שהם "רכים כמו חמאה " מעבדים את הכאב באופן שונה או במקרה הפחות מומלץ הודפים אותו מחייהם.
כאב תלוי פרספקטיבה – הכאבים שלנו משתנים במהלך החיים, ישנם ארועים או מצבים שכאבו לנו בעבר אך הפגישה עימם היום תהיה בעלת השפעה פחותה בהרבה.
הפעם הראשונה בכל חוויה מותירה רושם עמוק בתוכנו. ניסיון רב יותר והבנה של מצבים מסוגים שונים מרחיבים לנו את הפרספקטיבה על כאב. גם אז יהיה את אלו שיכאבו כאב עמוק בכל משבר ואת אלו שלא יתנו לכאב להגיע אליהם ואף יראו מחוסנים מפניו.
אף אחד אינו באמת מחוסן, הכאב משאיר את אותותיו תמיד, השאלה אם שמנו לב והתייחסנו אליו.
הכאב הוא כאב ואין לשפוט אותו, כי כאבו של אחד אינו יכול להיות בר השוואה לכאבו של אחר, על מנת לחוות את כאבו של האחר אני צריך להימצא בתוך גופו ונפשו ועד שזה יהיה אפשרי אין לי את היכולת להבין באופן מלא איך הכאב בא לידי ביטוי בעולמו.
הדבר היחיד שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להתקרב יותר לעצמנו, ולחתור למגע אותנטי עם האחר. בבסיס הדיאלוג איתו להיות בהודיה ואהבה וכך נוכל לקבל יותר טוב את הכאב ומשם לקוות לשחררו.
בעולם כל המתקיים הוא יחסי, אין אור בלי חושך, אין חזק בלי חלש, אין רגישות בלי אטימות ואין כאב ללא שמחה. גם אם יש בחיינו כאב הוא אינו סותר את נוכחות השמחה, השמחה תמיד תהיה שם. כל שעלינו לעשות הוא לבחור לשים לב אליה.
העולם מלא בשמחה ויופי וזהו המקום למקד את האנרגיה אליו. ככל שנחווה יותר שמחה ויותר יופי הם יתעצמו וירחיבו את נוכחותם בחיינו.
מטרתו המרכזית של מרכז LAOR הוא להדגיש את היופי. אנחנו מאמינים ויודעים כי היופי קיים בכל אחד ואחת מאיתנו, ואנחנו פה על מנת להעביר לכם את החוויה הזאת.
אנחנו רואים אתכם ומקווים ליצור מפגשים המטפלים באור הפנים שלכם, מפגשים מלאי שמחה צחוק תקווה והנאה.
באהבה צוות לאור
